רשת הנדסת חשמל ותקשורת בע"מ נ' בנק נרכנתיל דיסוקנט בע"מ

החלטה

לפני בקשה לעכב ביצועו של פסק דינו של בית משפט השלום ת"א-יפו (כב' השופטת נ' גרוסמן) מיום 25.7.2010,לפיו נדחתה בקשת המבקשת למתן רשות להתגונן נגד תביעה שטרית אותה הגיש המשיב.

1. המשיב הגיש לביצוע חמש המחאות, שנמשכו על ידי המבקשת, שסוחרו לידיו על ידי חברת "של נע התקנות ואחזקות בע"מ", שהיא בעלת החשבון (להלן – "של נע"). סחירות ההמחאות לא הוגבלה. ההמחאות הופקדו לניכיון על ידי בעלת החשבון, ובמועד הפירעון הם חוללו על ידי המבקשת. מכאן לתביעה השטרית.

2. המבקשת גרסה כי מסרה את ההמחאות ל"של נע" בעבוד עבודות עתידיות אותן אמורה היתה לבצע. ההמחאות העתידיות נמסרו לשל נע, על רקע טענתה כי היא מצויה בקשיים, והמשיב מסרב להעניק לה אשראי, אך יאות להמשיך להעניק אשראי באם תציג המחאות עתידיות מהקבלן (המבקשת), שעבורו צריכות להתבצע העבודות. בסופו של יום "של נע" לא ביצעה את העבודות, כשלטענתה המשיב לא עמד בדבריו, לא נתן עוד אשראי, והשתמש בהמחאות לכיסוי חוב עבר.

המשיב טען כי הינו אוחז כשורה ויש לדחות את התנגדות המבקשת.

3. בית המשפט קמא הסכים כי יסוד כשלון התמורה המלא בעסקת היסוד התקיים, עם זאת הרי שהמשיב הוכיח כי הינו אוחז כשורה, שכן נטל את השטר כשהוא שלם ותקין לפי מראהו, וכן נתן אשראי תמורתם ובכך נתקיים – "בעד ערך".

בית משפט קמא קבע כי המבקשת לא הצליחה לסתור חזקה זו. ההמחאות סוחרו לידי המשיב ביום 25.3.2009, העבודות היו אמורות להתחיל ביום 9.4.2009, ומועד הפרעון של ההמחאה הראשונה הינו 25.5.2009. אם כן, הסיחור נעשה לפני מועד הפירעון ואף לפני מועד כישלון התמורה. משכך, קבע בית משפט קמא, כי יש לדחות את הבקשה.

4. המבקשת טוענת בקצרה כי סיכויי הערעור "מוחלטים" באשר נפלה טעות משפטית בפסק דינו של בית משפט קמא. לטענתה, מעת שקבע כי קיים כשלון תמורה כלפי הצד הקרוב, הרי על פי הדין היה על בית המשפט ליתן רשות להגן.

עוד טוענת המבקשת כי אין ביכולתה לשלם את הסכום שלא קיבלה, ונקיטת הליכי הוצאה לפועל ייגרמו באופן מיידי לקריסתה.

המשיב מתנגד לבקשה וטוען כי סיכויי הערעור נמוכים באשר הטעות המשפטית הינה של המבקשת ולא של בית משפט קמא. ההלכה היא כי טענת הגנה של כשלון תמורה הנטענת לאחר הסיחור לא תוכל לשמש טענת הגנה לתביעת הנעבר, הואיל ואין מייחסים את הפגימה למפרע.

עוד טוען המשיב כי המבקשת לא הוכיחה כי ייגרם לה נזק בלתי הפיך . מחד גיסא מצבו הכלכלי של המשיב איתן בהיותו מוסד פיננסי גדול, ומאידך גיסא אין במצבה הכלכלי של המבקשת בכדי להוות שיקול לעיכוב פסק הדין, בהעדר תשתית עובדתית מתאימה.

5. לאחר שבחנתי את טענות הצדדים הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות.

הכלל הוא כי אין בהגשת הערעור בכדי לפגוע בזכותו של הזוכה ליהנות מפרי זכייתו (תקנה 466 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984). בכדי שפסק הדין יעוכב על המבקש להוכיח כי סיכויי הערעור טובים, וכי מאזן הנוחות לטובתו. בהתייחס לפסק דין כספי משמעות הדבר כי על המבקש להראות כי אם יתקבלו טענותיו, ויתקבל הערעור, לא יוכל לגבות בחזרה מהמשיב את כספו. טענה זו אינה יכולה להיטען בעלמא ועליה להיות מבוססת כדבעי (ראו ע"א 8935/09 ופא טורס בע"מ נ' עו"ד כהן (לא פורסם 10.11.2009)). הוא הדין בהתייחס למצבו הכלכלי של המערער אותו עליו לפרט בראיות כדבעי (ראו ע"א 7502/08 שלום נ' עו"ד גרנות (לא פורסם 30.11.2008); להלן – פס"ד שלום). תנאים אלו מקיימים ביניהם יחסי גומלין, ועל כן ככל שמאזן הנוחות נוטה יותר לכיוון האחד, הרי שהמשקל של השיקול השני יפחת.

6. בענייננו, בהתייחס למאזן הנוחות הרי שעסקינן בפסק דין כספי. מחד גיסא מעת שעסקינן בזוכה שהינו בנק, החשש כי לא יוכל להשיב את הכספים האמורים, ככל שהערעור יתקבל, נמוך למדי. מאידך גיסא המבקשת לא צרפה כל ראיות הנוגעות למצבה הכספי. בפס"ד שלום הביע בית המשפט העליון את דעתו כדלקמן:

"ככלל, מצבו הכלכלי של המערער על חיוב כספי איננו עילה לעיכוב ביצוע הגם שייתכנו חריגים ( ע"א 3782/06 בונה הצפון חברה קבלני בנין בעכו בע"מ נ' מנהל מס שבח חיפה, פסקה 8 (טרם פורסם, 4.9.2006)). המערער לא הציג תשתית עובדתית מפורטת ומספקת בעניין הטענה כי הוא צפוי לפשוט רגל ולא שוכנעתי כי הוא בא בגדרי אותם חריגים. לבקשה אומנם צורף תצהיר ותלושי שכר אך מלבד זה לא הראה המערער דבר (ראו והשוו: ע"א 891/08 אי.די.אר. איטום ובניה 1992 בע"מ נ' מס ערך מוסף פתח תקוה, פסקה 5 (טרם פורסם, 13.4.2008); ע"א 10308/06 שטוב נ' כונס נכסים רשמי, פסקה 7). כך, למשל, לא צורפו תדפיסי חשבון בנק. כמו כן לא צורפו הערכות שווי של נכסים שבבעלות המערער...".

משם ניתן ללמוד קל וחומר לנידון דידן בו, כאמור, לא הוצגה כל ראיה באשר למצבה הכלכלי של המבקשת.

די באמור בכדי לדחות את הבקשה, ומבלי שיהיה צורך להביע דעה באשר לסיכויי הערעור. יוער כי לא מצאתי שאכן סיכויי הערעור הינם כה גבוהים עד שמטים הם את הכף.

7.אשר על כן הבקשה נדחית. המבקשת תשלם למשיב 1,500 ₪ שכ"ט עו"ד בגין בקשה זאת.

ניתנה היום, ז' כסלו תשע"א, 14 נובמבר 2010.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: